כאשר נקלעת חברה למצב של חדלות פירעון, יכול כל אחד מנושיה של החברה, לרבות העובדים ואף החברה עצמה ליזום הליך של פירוק החברה.
במסגרת חלוקת נכסי החברה לנושיה מצויים החובות לעובדי החברה בדין קדימה וגוברים על חובות לנושים אחרים אלא שבמרבית המקרים מצבה של חברה הנכנסת להליך פירוק הינו כזה שאינו מאפשר לה לשלם אפילו את חובותיה לנושיה המובטחים ובכללם העובדים. במצב דברים שכזה, פתוחה בפני העובדים הדרך לפנות למוסד לביטוח לאומי, אשר ישלם להם את מרבית הזכויות אותן אין באפשרותה של החברה לשלם.
רכיבי שכר דוגמת הודעה מוקדמת, הוצאות רכב, טלפון וכן, רכיבי תשלום אשר לא הוכרו בפסיקת בתי-הדין לעבודה כ"שכר עבודה" כמשמעו בחוק הגנת השכר אינם משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי.
ישנם 3 תנאים מקדמים להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי:
1. הוצאת צו פירוק על ידי בית המשפט המחוזי המוסמך לכך כנגד החברה המעסיקה.
2. מינוי נאמן או מפרק על-ידי בית המשפט המחוזי.
3. אישורתביעתו של העובד על-ידי הנאמן או המפרק.
