בהעדר הסכמה בין ההורים, יקבע בית-המשפט לענייני משפחה או בית-הדין הרבני בחזקת מי ישארו הילדים הקטינים.
הסמכות בעניין משמורת ילדים נקבעת על-פי הערכאה אליה הוגשה התביעה ראשונה.
יש להבחין בין "אפוטרופסות" לבין "משמורת ילדים":
אפוטרופסות הינה הזכות והחובה לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם. צמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו וכן, הסמכות לייצגו.
גם לאחר הגירושין, נותרים שני ההורים אפוטרופוסים לילדיהם ללא קשר לשאלה מיהו ההורה המשמורן בחזקתו נותרו הילדים.
משמורת ילדים נקבעת על פי טובת הילדים ובהתאם להמלצות העולות מתסקיר הסעד באשר לשאלה במשמורתו של מי מההורים ישארו הילדים ואלו הסדרי ראיה יקבעו להורה הלא-משמורן.
את תסקיר הסעד עורכת פקידת-סעד, שהינה עובדת סוציאלית, אשר מונתה על ידי בית-המשפט לענייני משפחה או בית-הדין הרבני.
במקרים בהם אין הסכמה לעולה מתסקיר הסעד וכן, במקרים בהם רואה בית-המשפט או בית-הדין הרבני שיש בכך צורך, מתמנה מומחה מטעם בית-המשפט על מנת לערוך בדיקת מסוגלות הורית. בדיקה זו מעריכה את כישורי ההורות של כל אחד מההורים ומסייעת בקביעה היכן ייטב לילדים להיות.
"חזקת הגיל הרך"
החוק קובע חזקה לפיה ילד עד גיל שש שנים יימצא במשמורת אמו. חזקה זו ניתנת לסתירה בהוכחת נסיבות מיוחדות.
ההנחה הקיימת בבסיסה של חזקת הגיל הרך הינה, כי ילד עד גיל שש זקוק לטיפול והשגחה צמודים ולפיכך, מקומו הטבעי עם אמו.הנחה זו מתבססת על תפיסה (הניתנת לסתירה) לפיה על פי רוב עובדת האם שעות פחותות מהאב, נמצאת שעות רבות יותר בבית ומקדישה זמן רב יותר לטיפול בילדים.
הסדרי ראיה-
ההורה הלא-משמורן זכאי להסדרי ראיה עם ילדיו. הכוונה לפרקי זמן בהם יקבל את ילדיו לביקור ושהייה עמו.
הסדרי הראיה נקבעים בהסכמה בין ההורים או על פי החלטת בית-המשפט לענייני משפחה או בית- הדין הרבני.
מקובל, כי ההורה הלא-משמורן יוכל לפגוש את הילדים פעמיים בשבוע בשעות אחר –הצהריים ובכל סוף שבוע שני.
כמו כן, מקובל כי החגים והחופשות יחולקו באופן שווה בין ההורים.
