כל עובד זכאי על פי חוק לחופשה שנתית, החל מראשית עבודתו.
מספר ימי החופשה להם זכאי העובד נגזר ממשך עבודתו באותו מקום עבודה ומחלקיות משרתו.
הזכאות גדלה משנה לשנה עד למקסימום של 28 ימי חופשה בשנה.
יודגש, כי חוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951, מגדיר את מינימום ימי החופשה להם זכאי כל עובד. יחד עם זאת באם קיים הסכם עבודה אישי / הסם עבודה קיבוצי/ צו הרחבה החל על העובד ומיטיב עמו, יש לפעול על פי ההסכם המיטיב עם העובד.
סעיף 31 לחוק חופשה שנתית קובע, כי תקופת ההתיישנות לכל תביעה על פי חוק זה היא שלוש שנים בלבד.
