הסכמים:

הסכם גירושין:

הסכם בכתב בין בני-זוג ובו הסכמות הצדדים לצורך הגירושין בניהם. הנושאים העיקריים, אשר על הסכם הגירושין לכלול הינם, כדלקמן: עצם ההסכמה להתגרש, משמורת ילדים והסדרי ראיה, מזונות וחלוקת רכוש.
על מנת שהסכם הגירושין יקבל תוקף מחייב, יש לאשרו בפני בית-המשפט לענייני משפחה או בית-הדין הרבני, אשר יתנו לו תוקף של פסק-דין.

הסכם שלום בית ולחלופין- גירושין:

הסכם בכתב, אשר נערך כאשר הנישואין עלו על שרטון אולם הצדדים אינם משוכנעים באופן סופי וודאי כי יש לסיים את קשר הנישואין. במקרה שכזה, קובעים במסגרת ההסכם תקופת ניסיון לשלום בית. היה ושלום הבית לא יצלח, נקבע בהסכם גם אופן הגירושין, לרבות חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי ראייתם, מזונות וכיו"ב.

הסכם ממון:

הסכם בכתב, אשר נועד להסדיר את מערכת היחסים הרכושית בין בני-הזוג. ישנן סוגיות אותן לא ניתן להסדיר בהסכם ממון, חרף הסכמת הצדדים. כך, למשל, לא ניתן לקבוע הסדרים לאחר המוות.
על מנת ליתן להסכם ממון תוקף מחייב של פסק-דין, יש לאשרו בבית-המשפט לענייני משפחה או בבית-הדין הרבני.
גם שינוי של הסכם ממון יש לערוך בכתב ולאשר באותה הדרך.
באם ההסכם נערך טרם נישואי הצדדים, ניתן לאשרו אף בפני נוטריון או אצל רושם הנישואין.
על הגורם המאשר את הסכם הממון חלה החובה לבדוק, כי בני-הזוג עשו את הסכם הממון או את השינוי בו בהסכמה חופשית, בהבינם את תוכן ההסכם, משמעותו ותוצאותיו. 

הסכם הורות:

הסכם בכתב בין שני אנשים, המעוניינים להביא לעולם ילד משותף. הסכם ההורות מסדיר מספר אלמנטים בסיסיים בגידול הילד המשותף והחזקתו. הסכם ההורות יכלול את שם משפחתו של הילד, יקבע במשמורתו של מי יהיה הילד, מהם הסדרי הראיה של ההורה הלא-משמורן, יסדיר את מזונות הילד, יכלול הסדרים הנוגעים לגידולו וחינוכו של הילד, יבטא הסכמה בדבר מרחק בין בתי מגורי ההורים וכיו"ב.
הסכם הורות יש לאשר בבית-המשפט לענייני משפחה, אשר נותן להסכם תוקף של פסק דין.

הסכם לחיים משותפים:

הסכם בין ידועים בציבור, אשר אין בכוונתם להינשא ואשר נועד להסדיר את החיים המשותפים וכן, את הפרידה באם יכשלו היחסים, לרבות חלוקת רכוש משותף, תשלום מזונות וכיו"ב.אין חובה לאשר הסכם שכזה, אולם ניתן לאשרו בבית-המשפט לענייני משפחה.