מכוח צו הרחבה, אשר החיל את ההסכם הקיבוצי בעניין דמי נסיעות על כלל העובדים במשק, חב כל מעסיק בתשלום דמי נסיעות לעובדו, למעט במקרים הבאים;
1. עובד המתגורר במרחק שלא עולה על 500 מ' ממקום עבודתו.
2. עובד, אשר תנאי התשלום בגינו הוסדרו על פי הסכם עבודה אישי או הסכם קיבוצי, אשר אושרו ע"י הגופים המתאימים. במקרים אלו, יהיו תנאי התשלום כפופים לאותם הסכמים ובלבד שאינם פוגעים בעובד.
3. עובדים אשר נהנים משרותי הסעה מטעם המעסיק מביתם למקום עבודתם ובחזרה.
מעת לעת, נקבע סכום מקסימלי אותו על המעסיק לשלם לעובדו בגין נסיעותיו בפועל וזאת בין אם העובד הגיע לעבודתו בתחבורה ציבורית ובין אם באמצעות רכבו הפרטי (אלא אם כן, ישנה הסכמה מפורשת אחרת בין העובד למעביד).
המעסיק רשאי לבחור באם לחשב את החזר דמי הנסיעה על פי התעריף המקסימלי הנוהג מעת לעת או על פי תעריף כרטיס "חופשי חודשי".
יצוין, כי עובד במשרה חלקית זכאי להחזר מלא בגין הוצאות נסיעתו ולא עפ"י חלקיות משרתו.
